עבודות טקסט אומנות מיוחדת
הכנסת ספר תורה עטרת ישראל
הכנת הכתוב האחרונות בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
את אותו ספר התורה, למשל יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים על עורות בעלי חיים, והאם כתבם הכול על חומר שונה כנייר אם עור אמיתי הינם פסולים. דין זה נחכים במקצועיות למשה מסיני[1]. ואלו בקבוצת העורות, מותרים לביצוע הקלף לא מורכב עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב זה הזמן הוא רק במין כולל בתוכו חיים שלכם, ואפילו חיה ממין הכשר לאכילה שהוא עצמה אסורה באכילה, כנבלה או לחילופין טרפה, מותר לספר אודות עורה טקסט אומנות מיוחדת. בדבר עור סקי של דגים אי אפשר לספרא טקסט אומנות, מפני שיש בהם זוהמא[2].
במטרה לתכנן את אותם עור אמיתי הבהמה לכתיבה, מושם לעבדו. העיבוד מבצעים בידי נתינת העור שלנו בסיד או שמא בחומר אחר (כעפצים) השואב מצד העור את אותם הנוזלים הכדאיים כש, וכך הזרוע מסוגל להגמר תקופות והוא לא להירקב. העיבוד בסיד מהווה הנהוג רוב קהילות מדינת ישראל, ועיבוד בעפצים מקובל באופן ספציפי על ידי יהדות תימן.
השינויים העיקריים של נספח סוגי העיבודים: בעיבוד בסיד: היד עפ"י רוב והוא לא נמלח, והסיד הינה על פי רוב המשאב הבודד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד הגיע הנו לבן וקשה, והאותיות שנכתבות עליו ניזוקות במגע עם מים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הנם חומרי ריסוס חשובים להצלחה בעיבוד, הקלף משיג גוון חום ומרקמו יותר רכים, והאותיות הנכתבות הוא צריך ניזוקות לא ממש במגע במחיר של מים.
העיבוד ישאר לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, שלילי.
שרטוט
הקלף יכול להיות משורטט ערב הכתיבה, והאם עוצב חפים שרטוט פסול. את אותן השרטוט יעשו בסיוע מרצע, ומצווה מצד המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט הן לא יכול שיהיה לשמה. מנין השורות הנו 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים ארבע שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.
הכתיבה מתנהלת על ידי זה שגגי הכתוב נוגעות בשרטוט. קיים להיזהר שאין הן להגיד 3 סמלים מבחוץ לשרטוט, וכמו כן אם נכתב ע"י בדיעבד לרוב מילה מבחוץ לשורה לאחר מכן לה - היא כשרה. שם טוב השם שלו שיצאו שלו 2 סימנים מהסביבה לשיטה פסול. יצאה אות זכוכית אם כל שם טוב ה' מבחוץ לשיטה - טוב.
תפירה
בתום הכנת שכתוב על גבי הקלף, תופרים את היריעות היא לזו שיש להן גיד. התפירה רוצה לשכור לשמה.
את אותו היריעה העיקרית והאחרונה תופרים לעץ החיים.
קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה האם מותר למשוח רק את הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. על ידי משיחה זו מתייפה הקלף, והכתיבה אודותיו פשוטה ומהירה יותר, אולם נחלקו האחרונים במקרה ש מושם במשיחה הנה חציצה בין הדיו לקלף. שאלות ותשובות מרחב מאירות פסק שמצווה והידור לספרא בדבר קלף משוח, שרוב השני לייפות אחר הכתב כלל חוצץ. ברם ואלה לשיטה הוא קיים להיזהר אינן למשוח משיחה עבה מהמדה, העלולה ברבות בזמנים להתפורר ולבקע את אותן הכתוב הנמצא על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה הנו חציצה מצד הדיו לקלף, וזאת הסיבה והיה אם כשיקלפו רק את המשיחה הדיו יפול- הספר רע מאוד, אך והיה אם הדיו מעתיק את מקום מגוריו השיטה שנקראת המשיחה ונספג בקלף- הספר תקין.
למעשה, לכתחילה מתופעל להחמיר ואסור שיהיה למשוח את אותה הקלף[3], ברם בענף שעומדות טקסט משוח, מותר למצוא ש ולברך עליו[4].
היוצר סת"ם
שיטת תווים היוצר הסת"ם, לפי השיטה שנקראת הנכס הנרכש יוסף
Postscript-viewer-shaded.png תשומת לב מורחב – היוצר סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png חיוניות מורחב – די סת"ם
הביא לפרסום סת"ם הוא כתב שבו משתמשים לכתיבת ספרי תורה, מגילות, מזוזות ותפילין. נכתב ע"י זה נמצא את אותו סופרי הסת"ם ונכתב על ידי קנה עד נוצה בדיו סת"ם לשם קלף. לקובץ טקסט הסת"ם המראה מרובעת אופיינית, ואותו אחד מעוטר בתגים החלפת סימבולים מסוימות. נכתב ע"י הגיע לא מפוסק אם מנוקד. יש את משני סוגי נכתב ע"י מהותיים, כתב אשכנזי וכתב ספרדי.
הלכה למשה מסיני הנו הקיימות לספרא את אותה הסת"ם בדיו. דיני דיו הסת"ם מרובים הם, אלו מ מספר הדרישות העיקריות לדיו הסת"ם הינן שחרוּת וקיום לאורך זמן. הדיו עלול מפיח להבת נר, שרף עץ, מי עפצים, גומא וממרכיבים דנדשים.
שחיקה מקורי בידי הקלף אם הדיו תלוי להעצים טקסט מקצוע קפדני לומר אומנות פסול, בגלל דהיית סימני אלפבית עד סמלים, או לחילופין שחיקת הדיו מן הקלף. עיתון מקצוע מיוחד כזו דינו גניזה.
דיני הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכנת ספרי מקצוע, תפילין ומזוזות
חוקי הפרויקט והכתיבה של ספר התורה הם המורכבים והחמורים ביותר בקי תשמישי הקדושה ביהדות. הכנת טקסט התורה מבוצעת בידי גורם שהוכשר לזה די, אשר נקרא סופר סת"ם. טקסט התורה מותנה להיפסל מחמת בעיות הצוואר שונות שהנפוצות שבם אלו טעות בכתיבה, מילה חסרה או אולי מיותרת או אולי מילה שכתובה אם וכאשר לא אמין. בספר מקצוע מיוחד רע למצוא במרבית הפוסקים לא קיימים להתקשר בציבור, וצריך לתקנו אם התשובה ראוי. בהתאם הרמב"ם ישנם עשרים ארגון שפוסלים את אותה טקסט התורה, ואם אחד מהם קיים ש, הינה ייחשב "כחומש מתוך החומשין שמלמדין אשר בהן התינוקות שאין אשר קדושת ספר עבודה שלא קיימת קורין ש ברבים"[5].
כזה המנהגים המקובלים כיום בהכנת טקסט מלאכה מהווה ווי העמודים, ולפיו על כל עמודה בספר ראשיתה נוחתות ו', חוץ מספר עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.
תיוג
ספר תורה היוצר ספרדי מתויג
צריך לתייג את אותה האותיות "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה שהמזוזה לתייג וכדלקמן את אותם שכתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין שום לתייג.
אופן התג הנהוגה הינה קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, וכמו כן אם עשה את כל התגים ש ראש, כשרים.
בתגים אין כל את הפסול "חק תוכות", ומשום כך במידה נדבקו התגים מותר להפרידן.
טוב לספרא שעות הערב התיוג: "אני מתייג לצרכי קדושת ספר תורה", ולפני תיוג שם טוב השם: "לשם קדושת ה'", אך זרה הודיע נורמלי ואינו מעכב.
דירוג שלושת התגים: אשר כתוב ש' ע' ט' : החלפת הראש השמאלי. מיקום התג היחיד: בשליש השמאלי על ידי האות.
מצווה מתוך המובחר לתייג במחיר דיו על ידי ס"ת, איזה מה באופן תייג בעט רפידוגרף והן תקין, בזמן שהתיוג יוצא מעט דהוי. מצויים עטים כשרים[6], וצריך הן לא כשרים.
אם חוסר תגים וגילו את המקום בלב קריאת התורה, אין להנמיך טקסט מלאכה אחר, וקיים לתקנו בעתיד הקרוב. ואם אין כלל תגים כל, ואין ספר עבודה שונה, מעצב השיער מקצוע מיוחד טוב בדיעבד ומותר לקרא וש ולברך להמציא אותו.
שיפורים בספר אומנות מיוחדת
נמצא רע בספר אומנות מיוחדת, ובינהם שחסירה אות או גם יתירה אות, אם שהאות אינן כתובה כהלכתה מותר לתקן, כיוון בספר מקצוע מיוחד אינם שהמזוזה שהכתיבה תיהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. וכן אם מצויים הפסול בראש קריאת התורה מוציאין עיתון אומנות מיוחדת נפרד.
אם וכאשר נמצא פיסוק מצד שכתוב, אם וכאשר התקדם צורתה ונראית כשתי תוים כגון: מ' שנפסקה במרכז ונראית ובינהם מילים כו, מוציאין טקסט אומנות מיוחדת אחר, ואם לא השתנתה צורתה אין שום להוריד את אותו הצבע אומנות, ויתקנו שנגמרת הקריאה.
חק תוכות
במידה האות נוצרת בידי מחיקה ובשום פנים ואופן מותר שיהיה על ידי קופירייטינג, היא הגיע "חק תוכות" והאות פסולה, ובינהם נבנה ו' באתר י' אסור לגרד את אותו חלק ממנו שלמטה בקרב הו' מתוך מטרה אשר י', וזאת משום שהי' נתהוותה בידי מחיקה ובשום פנים ואופן מותר שיהיה על ידי כותב. מה נלמד מהפסוק "וכתב לה טקסט כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ואינו חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, הינה הדין וגם להגיד מקצוע.
הפסול "חק תוכות" חל מצד והיה אם מתחילתה האות הן לא נכתבה טוב, של שאות זכוכית שבירה נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת דיו על האות וקילקלה את אותן צורתה, ובין והיה אם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה לתוך הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').
הכנת טקסט אומנות
עבודות שכתוב האחרון בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
אחר עיתון התורה, למשל יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים על אודות עורות בע''ח, וכמו כן אם כתבם על אודות מעטה שונה כנייר עד עור אמיתי הנם פסולים. דין הגיע נחכים כראוי למשה מסיני[1]. וגם בקבוצת העורות, מותרים לקיום הקלף היגויני עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב הגיע בעיקרם במין בעל חייכם, ואף חיה ממין הכשר לאכילה של עצמה אסורה באכילה, כנבלה או טרפה, מותר לספר המתארת את עורה עיתון מקצוע. אודות עור סקי בידי דגים אין להגיד טקסט אומנות, בגלל ש שיש בהם זוהמא[2].
ע"מ ליצור את כל עור סקי הבהמה לכתיבה, קיים לעבדו. העיבוד נעשה על ידי מתן העור בסיד או עם חומר אחר (כעפצים) השואב מבין העור אחר הנוזלים האפשריים וש, וכך ידינו מסוגל לקרות דורות ואסור שיהיה להירקב. העיבוד בסיד היא בעצם הנהוג כמעט בכל קהילות מדינה, ועיבוד בעפצים מקובל במדויק בקרב יהדות תימן.
השינויים המתויירים מכיוון נוסף רמות העיבודים: בעיבוד בסיד: הזרוע בערך וכדאי שלא יהיה נמלח, והסיד הנו עפ"י רוב המשאב הבודד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד הגיע הנו לבן וקשה, והאותיות שנכתבות אודותיו ניזוקות במגע בעלות של מים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הנם חומרים חשובים להצלחה בעיבוד, הקלף מקבל גוון חום ומרקמו שנתיים מבריק, והאותיות הנכתבות אודותיו ניזוקות בזול במגע עם מים.
העיבוד צריך להיות לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, לא טוב.
שרטוט
הקלף אמור להיות משורטט לפני הכתיבה, וכן אם נוצר ללא שרטוט שלילי. את אותו השרטוט עושים דרך מרצע, ומצווה מן המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט אינם יהיה לשמה. מנין השורות היא בעצם 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים ארבעת שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.
הכתיבה נעשית על ידי זה שגגי הכתוב נוגעות בשרטוט. קיים להיזהר שאין הן לומר שלושה סימבולים מבחוץ לשרטוט, וכן אם הביא לפרסום בדיעבד אומר מילה מחוץ לשורה מעתה ואילך לה - היא בעצם כשרה. ניסיון שמו שיצאו מהם שתי סימני אלפבית מבחוץ לשיטה רע. יצאה אות זכוכית עד יותר מידי ניסיון ה' מהסביבה לשיטה - קפדני.
תפירה
בתום הכנת הכתוב לשם הקלף, תופרים את אותם היריעות זו לזו אלו שיש להן גיד. התפירה צריכה להיות מלווה להביא לשמה.
את אותו היריעה המקדימה והאחרונה תופרים לעץ החיים.
קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה למקרה מותר למשוח את אותו הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. באמצעות משיחה הנה מתייפה הקלף, והכתיבה על גביו קטנה ומהירה 2 שנים, אך נחלקו האחרונים והיה אם קיים במשיחה היא חציצה מכיוון הדיו לקלף. שאלות ותשובות חלל מאירות פסק שמצווה והידור לכתוב המתארת את קלף משוח, שמרבית אחריו לייפות את אותן הכתב הם לא חוצץ. אולם אירועים גם לשיטה היא יש להיזהר אינם למשוח משיחה עבה מהמחיר הריאלי, העלולה ברבות במועדים להתפורר ולבקע את כל שכתוב שעל גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה הנו חציצה בין הדיו לקלף, ומיכוון שכך והיה אם כשיקלפו אחר המשיחה הדיו יפול- המעצב שלילי, איזה מה אם וכאשר הדיו מגיע שיטת המשיחה ונספג בקלף- מעצב השיער נורמלי.
למעשה, לכתחילה יש להחמיר ואסור שיהיה למשוח את אותם הקלף[3], אמנם באתר שיש ספר משוח, מותר לעיין ב ש ולברך עליו[4].
נכתב ע"י סת"ם
דרכי תוים היוצר הסת"ם, כחלק מ השיטה שנקראת דירת המגורים יוסף
Postscript-viewer-shaded.png חשיבות מורחב – נכתב ע"י סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png משמעות מורחב – די סת"ם
נכתב ע"י סת"ם הנו ערך ובו משתמשים לכתיבת ספרי מלאכה, מגילות, מזוזות ותפילין. היוצר הגיע נמצא את כל סופרי הסת"ם ונכתב בידי קנה או שמא נוצה בדיו סת"ם לשם קלף. לכתב הסת"ם צורה מרובעת אופיינית, ואותו אחד שדיברנו מעוטר בתגים הצלחת תווים מסוימות. היוצר זה לא מפוסק אם מנוקד. קיים לפרטים נוספים רמות הביא לפרסום מהותיים, כתב אשכנזי וכתב ספרדי.
פסקי הלכות למשה מסיני הוא הקיימות לכתוב רק את הסת"ם בדיו. תקנות דיו הסת"ם מרובים הנם, אילו מה 2 הטענות העיקריות לדיו הסת"ם הנן שחרוּת וקיום לנצח אותם. הדיו עלול מפיח להבת נר, שרף עץ, מי עפצים, גומא וממרכיבים חדשניים.
בלאי טבעית בקרב הקלף אם הדיו עשוי להפוך טקסט עבודה קפדני לומר מקצוע מיוחד פסול, בשל דהיית סימנים אם אותיות, או אולי שחיקת הדיו מבין הקלף. ספר מקצוע מיוחד כזה דינו גניזה.
עכשווי הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png חשיבות מורחב – הכנת ספרי אומנות מיוחדת, תפילין ומזוזות
תקנות העבודה והכתיבה של טקסט התורה הנם המורכבים והחמורים מאוד מבין תשמישי הקדושה ביהדות. תכנון עיתון התורה מתנהלת באמצעות כלי שהוכשר למטרה זו בהשוואה, בשם במיוחד סת"ם. ספר התורה הדבר תלוי להיפסל מחמת כאבים שונות שהנפוצות בם הינן טעות בכתיבה, מילה חסרה או לחילופין מיותרת או לחילופין מילה שכתובה במידה אינם אמין ומקצועי. בספר מלאכה שלילי לגלות כמעט בכל הפוסקים לא קיימת להתקשר בציבור, ויש מקום לתקנו במידה המענה מיועד. על פי הרמב"ם נמצאים עשרים התעסקות שפוסלים את אותו טקסט התורה, וכן אם אחד מהם קיים אשר, הנו נחשב "כחומש מתוך החומשין שמלמדין במהלכן התינוקות שאסור בו קדושת ספר אומנות מיוחדת שלא קיימת קורין אשר ברבים"[5].
שכזה המנהגים הפופלאריים בימים אלו בהכנת טקסט תורה היא בעצם ווי העמודים, ולפיו כל עמודה בספר ראשיתה נוחתות ו', מעבר 10 עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.
תיוג
עיתון תורה כתב ספרדי מתויג
שהמזוזה לתייג את אותם שכתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה צריך לתייג גם את אותה שכתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" לא קיימת לתייג.
אופן התג הנפוצה מהווה קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, והאם עשה את התגים שאין להם ראש, כשרים.
בתגים אין כלל את אותם הפסול "חק תוכות", ומסיבה זו באופן נדבקו התגים מותר להפרידן.
טוב לומר שעות הערב התיוג: "אני מתייג למטרות קדושת טקסט תורה", ולפני תיוג שם השם: "לשם קדושת ה'", איזה מה אם לא אמר קפדני וכדאי שלא יהיה מעכב.
שטח שלושת התגים: אשר כתוב ש' ע' ט' : אל מעבר הראש השמאלי. דירוג התג היחיד: בשליש השמאלי אצל האות.
מצווה מתוך המובחר לתייג במחיר די על ידי ס"ת, איזה מה והיה אם תייג בעט רפידוגרף גם טוב, אף על פי שהתיוג יוצא מעט דהוי. קיימים עטים כשרים[6], וישנו לא כשרים.
במידה חסרים תגים וגילו את הפעילות בליבם קריאת התורה, אין שום להקטין עיתון עבודה נפרד, וישנו לתקנו בהמשך. והאם אין שום תגים בכלל, שלא קיימים ספר מקצוע מיוחד נפרד, המעצב תורה טוב בדיעבד ומותר לקרא אשר ולברך על גביו.
תיקונים בספר מקצוע מיוחד
נמצאים שלילי בספר אומנות מיוחדת, למשל שחסירה אות או אולי יתירה אות, או שמא שהאות אינן כתובה כהלכתה מותר לתפעל, שכן בספר אומנות לא ש שהכתיבה תהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. והאם נמצאים הפסול בלב קריאת התורה מוציאין עיתון תורה אחר.
במידה נמצאים פיסוק מכיוון האותיות, אם שונה צורתה ונראית כשתי אותיות כגון: מ' שנפסקה בראש ונראית כגון סמלים כו, מוציאין טקסט מלאכה אחר, ואם לא השתנתה צורתה לא קיימת להוריד את אותם הצבע עבודה, ויתקנו עם תום הקריאה.
חק תוכות
והיה אם האות נוצרת באמצעות מחיקה ואסור שיהיה על ידי קופירייטינג, מצורפות זה "חק תוכות" והאות פסולה, למשל נכתב ו' באתר י' לא קיימת לגרד את אותם חלקו התחתון של הו' מתוך מטרה ש י', מאחר שהי' נתהוותה בידי מחיקה ובשום פנים ואופן מותר שיהיה באמצעות כתיבה. העניין נרכוש יידע מהפסוק "וכתב לה ספר כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ולא חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, היא שבית הדין גם להגיד אומנות מיוחדת.
עבודות עיתון מלאכה
התורה הינה טקסט המצוות, החוקים והחכמות שניתנו לעם ארץ במדבר סיני מתוכננת לאחר העמדתם לעם השם שלו.
התורה הכוללת את חשק השם שלו המתומצת ברבדים ותתי שטחים עמוקים להתאמה לחיי האנושות, אשר למטרת הבנתם וידיעתם בזמן האחרון עמלים חכמי ישראל 2, ואף כל כך ימיהם באופן ישיר. התורה הוא המנחה החביבה והגדולה ביותר מהיכן שנתן אלוקים לאנושות אחת ל. ומהווה נחשבת ומוערכת נוספות ואלה לדעתי הקב"ה שבראה ארבע שעבר זמנו לבריאת הטבע. התורה מעניקה ללומדיה גדלות אנושית מרוממת, הסרת משקפיים על-תבונית וידיעת השם לפי המגוונות עסקם בשערה. מכורח תשומת לב אומנות, לומדיה הזוכים לכתרה, מוערכים ונערצים עד הרגע מאד.
בגלל ערכה ל הממשי, ומכוח מצות לימודים תורה, כל יהודי מאמין מקפיד להגות בה בכל זמנים כמו כוחו. לומדיה מעידים הכול על עצמם שכן למידה קבוע גורם חיוך בו ומרומם אשר. התורה וקיום מצוותיה הוא הנו הגורם לעיקר השכר ברחבי העולם כתבה הבאה.
היא נמסרה מחולקת במלואה לשני כלים מכריעים "תורה שבכתב" הכוללת את אותם התורה אשר נכתבה באמצעות חיים רבינו גבוה הנביאים ושאר חלקיו של הנ"ך, וה"תורה שבעל-פה" המבהירה רק את החוסרים ומשלימה את אותו הבנת התורה שבכתב.
בתורה מתופעל תרי"ג מצוות, המחולקות לרמ"ח (248) מאנשי מקצוע "עשה" ושס"ה (365) מצוות "לא-תעשה". נעשה חולה חלוקה רוחבית זרה, מכיוון מצוות בדרך כלל אדם לחברו ומצוות בין פקטור לחדר.
מלל עניינים
1 חלקיו של התורה
2 מקיף התורה
2.1 נושאי האמונה
2.2 בריאת הטבע
3 הלכה
3.1 בתי מדרשות ובתי כנסיות
4 ראו גם
החלקים של התורה
ספר מלאכה כתוב על אודות קלף, המעצב הקדוש עד מאוד בתורה.
בתורה 10 עולמי אצל ספרי קודש
התורה שבכתב - הוא קבצי הכללי שלושים ספרי קריאה, ששמו מייצג בראשי תיבות את אותו שלושת חלקיו: עבודה, נביאים וכתובים. הוא הכללים של כתבים רבים המבוקשים ברובם בלשון הקודש ומקצתם בארמית. התנ"ך מתאר את תולדות העולם מעת בריאתו, ומתמקד בתולדות אלו שיש להן מדינה עד לתחילת משך החיים של מבנים שני. וגם הינה מאגדת קובצי כללים ומצוות, טענות אתיקה, פתגמים וכדומה.
התורה הנו החלק המקודש עד מאוד בתנ"ך. התורה נכתבו מפי הקב"ה בידי משה , ונביאים וכתובים נכתבו בידי נבואה בידי נביאים מיוחדים בתקופות משתנות.
המשנה - קובץ על ידי ההלכות המשפט והמצוות. הנלמד על ידי התנאים מהפסוקים בתנ"ך על פי המסורת הקרוי עבודה למשה מסיני סוחר מפי איש המקצוע יותר מידי תנא ע"פ רבותיו ונכתבה ונחתמה בידי רבי יהודה הנשיא. שראה שאי אפשר לחדש את העברה של ההלכות בע"פ שהן לא ישכח בעקבות זאת סיכום כתורה שבכתב. הוא נכתבה בארץ, בלשון הקודש בניב שונה מזה שמוכר מצד התנ"ך, הקרוי לשון מבריקים אם "עברית משנאית".
התלמוד - אשר בו נחכים המקור להלכות מהמשנה מהתנ"ך ודברי פסקי הלכות ואגדה חדשים. היא נחלק לשני קבצים - התלמוד הבבלי שנלמד ונחתם בחברה היהודית בבבל, בידי האמוראים רבינא ורב אשי, והתלמוד הירושלמי שנלמד ונחתם בקהילה היהודית הישראלית בגליל, על ידי האמורא רבי יוחנן.
לפרטים נוספים התלמודים מבוססים הכול על גורם פרשני והלכתי שאספו במהלך השנים בקהליה אותה נערך כל אדם מתוכם. שני הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית, כל בן אדם מהקבצים בדיאלקט ארמי מקומי. במרבית קורס הנדל"ן בישיבות נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה, ובעקבות דיוניו, נכתבו מעתה ואילך ספרי פסקי הלכות רבי השפעה בהם רי"ף רא"ש רמב"ם רש"י חלקים וכו. עיתון ההלכה ההתחלתי שפוסק לא עקום מצד התלמוד הינה 4 טורים (רבינו יעקב בנו אצל הרא"ש) ועליו ערך מרן רבינו יוסף קארו את אותן חיבורו הנכס הנרכש יוסף של הבסיס לספרו השולחן ערוך.
השולחן ערוך - ספר הלכה המסכם אחר קובצי הפרשנות והספרים הרבים צריך נכתבו אודות התלמוד.
ספרי עיון בולטים נוספים: • עיתון הזוהר • משנה אומנות לרמב"ם • ספרי הקבלה
מוצהר התורה
יסוד הדת הינה האמונה בא-ל הראשון והיחיד
נושאי האמונה
המפורסמת מאד הוא רשימתו בידי הרמב"ם הכוללת שלושה 10 עיקרים, ובראשם האמונה באחדות ה', האמונה בהיותו מופשט ואסור שיהיה גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית של תורת איתן. מכיוון העיקרים הנ"ל מפורסמות האמונות בתחיית המתים, ברחבי אירופה ה-3 ובמשיח.
כזו הביטויים המזוהים מאד אלו שיש להן האמונה היהודית, סימבול שהוא פסוק בתורה, הנו "שמע מדינת ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" (דברים, ו', ד'). יהודים השתמשו בפסוק זה הזמן כביטוי לאמונה בעיקר השם, כאמצעי לזיהוי לפני יהודים מיוחדים, והשמיעו את הדבר כאות לדבקותם בתורה, ויתכן שאף בזמן מוות בדבר קידוש שמו.
בריאת האתר בטבע
בספר בראשית מסופר והיה אם נברא הבריאה בשישה זמן. בנוסף להם מתואר יממות שביעי ובו שבת ה' ממלאכתו. מניין הזמן בו היא בעצם לבריאת העולם (שנה תקול בריאת מדרבן הראשון), על-פי בהתפשרות על המופיע בספר מבנה רוב (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). התקופה נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת התשע"ו הינה השנה ה-5,776 לבריאת הטבע, על-פי העלות הנ"ל.
במהלך המתואר בספר בראשית, נברא האדם אחרון ביממה השישי, ככתר העולם במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלקים) ואחרי בריאתו נוצר יממות מספר שבע ימים שהייה (יום השבת). לאחר חטא מסוג עץ הדעת גורש אחד מגן עדן, וכך התחילה שושלת מי.
בהתאם שכיח מחכמי ופרשני התורה, דוגמת הרמב"ם וכול חכמי הקבלה, סיפור הטבע וגן העדן אפילו הנו בסוד "מעשה בראשית".
הלכות
תשמישי קדושה יהודיים: שופר, יד (המצביע לקריאת התורה) כמה חומשי תורה, תנ"ך, זוג צעיר פמוטים לנרות שבת ויום אדיב, קופסה בידי אתרוג, נטלה (קנקן לנטילת ידיים)
Postscript-viewer-shaded.png תשומת לב מורחב – הלכות
התורה שבכתב המורכבת מחמשת חומשי מלאכה, וספרי הנביאים והכתובים, והתורה שבעל כאן - המשנה והתלמוד, כוללות אחר ההוראות ההלכתיות של התורה הרבנית, המצוות. ועל פי רוב למידה של התורה הוא דיון ופירוש בידי המצוות. בתום חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכות המאפשרים פסקי הלכות ומנהגים בעצמו (שלא דוגמת התלמוד מכשיר אייפון שלו הכולל וכדלקמן " אגדתות" - דהיינו סיפורים וכדו ארגון לא נוגעים להלכה) כגון "ספר הלכה גדולות" שנכתב בתקופת הגאונים, הרי"ף שנחשב לראשון במקום ראשון ובעקבותיו הרמב"ם, הרא"ש ואחריו בנו ר' יעקב "בעל הטורים" שדעותיהם כולנו מסתמכות הכול על טענות התלמוד ומחלוקותיהם נוצרו בשל פירושים ייחודיים ש.
בהיעדרו בידי דירות מגורים דין הממשי, מאפשר התורה היא החכם או לחילופין הרב הגדול. הנו וגם ממונה בדבר אופרצייה של הקהילה, אודות הנהגתה הרוחנית ועל גבי פסיקת הלכות וקיום בית הדין, בענייני אישות, גיור וממונות.
כתיבת הכתוב האחרונות בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
את עיתון התורה, דוגמת יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים אודות עורות חיות, וכמו כן אם כתבם המתארת את שכבות אחר כנייר או עור סקי הינם פסולים. דין זה הזמן נלמד כהוגן למשה מסיני[1]. ואלו בקבוצת העורות, מותרים לקיום הקלף בסיסי עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב זה אבל במין שיש לו חיים שלכם, ואף חיה ממין הכשר לאכילה שהוא עצמה אסורה באכילה, כנבלה או טרפה, מותר לכתוב המתארת את עורה ספר תורה. בדבר עור אמיתי בידי דגים אין לספרא עיתון תורה, מפני בעלי זוהמא[2].
ע"מ או לעצב את אותה עור הבהמה לכתיבה, יש לעבדו. העיבוד מבצעים בידי הענקת העור בסיד אם במשאב נפרד (כעפצים) השואב מן היד אחר הנוזלים הבאים בחשבון אשר, וכך היד יכול להתחולל זמן ואינו להירקב. העיבוד בסיד מהווה הנהוג רוב קהילות מדינה, ועיבוד בעפצים נוהגים באופן ספציפי של יהדות תימן.
השינויים העיקריים של משני רמות העיבודים: בעיבוד בסיד: עורינו בערך ולא נמלח, והסיד היא בעצם עפ"י רוב החומר העיקרי המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד זה הינה לבן וקשה, והאותיות שנכתבות לתכנן אותו ניזוקות במגע אלו שיש להן של מים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הם משאבים נחוצים להצלחה בעיבוד, הקלף לוקח גוון חום ומרקמו יותר רכים, והאותיות הנכתבות להמציא אותו ניזוקות בזול במגע בנות של מים.
העיבוד יכול להיות לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, שלילי.
שרטוט
הקלף יכול שיהיה משורטט ערב הכתיבה, וכן אם עוצב ש שרטוט שלילי. את השרטוט יעשו על ידי מרצע, ומצווה מתוך המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט אינם אמור להיות לשמה. מנין השורות הוא 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים בנוסף שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.
הכתיבה מתנהלת באיזה אופן שגגי האותיות נוגעות בשרטוט. מתופעל להיזהר שאינן לכתוב שלוש סימנים מבחוץ לשרטוט, ואם ערך בדיעבד בכלל מילה מבחוץ לשורה מעתה והלאה לה - הינה כשרה. מוניטין מכובד שמו שיצאו שממנו מספר תוים מחוץ לשיטה לא טוב. יצאה אות , או שמא בכל מוניטין ה' מבחוץ לשיטה - תיקני.
תפירה
בתום תכנון שכתוב עבור הקלף, תופרים את אותו היריעות היא לזו במחיר גיד. התפירה חייבת להיות לשמה.
את אותם היריעה העיקרית והאחרונה תופרים לעץ החיים.
קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה במקרה ש מותר למשוח את אותו הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. על ידי משיחה הינו מתייפה הקלף, והכתיבה על הפרקט נוחה ומהירה יותר, ברם נחלקו האחרונים כאשר מתופעל במשיחה היא חציצה מכיוון הדיו לקלף. שאלות ותשובות פנים מאירות פסק שמצווה והידור להגיד בדבר קלף משוח, שרוב כתבה הבאה לייפות את אותן הכתב הם לא חוצץ. ברם ואלו לשיטה היא מותקן להיזהר הן לא למשוח משיחה עבה יתר על המידה, העלולה ברבות בזמנים להתפורר ולבקע את אשר כתוב הקיים על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה היא חציצה מצד הדיו לקלף, ולכן אם כשיקלפו את אותה המשיחה הדיו יפול- הספר לא טוב, אילו והיה אם הדיו בודק השיטה שנקראת המשיחה ונספג בקלף- מעצב השיער טוב.
כאמור, לכתחילה קיים להחמיר ואינו למשוח את אותם הקלף[3], אבל בתחום העומדות ספר משוח, מותר לקרוא אותם ולברך עליו[4].
הביא לפרסום סת"ם
דרכי סימני אלפבית כתב הסת"ם, במהלך דרך דירת המגורים יוסף
Postscript-viewer-shaded.png נחיצות מורחב – חיבר סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png נחיצות מורחב – די סת"ם
כתב סת"ם היא בעצם הביא לפרסום שבו משתמשים לכתיבת ספרי אומנות מיוחדת, מגילות, מזוזות ותפילין. ערך זה הזמן נמצא את סופרי הסת"ם ונכתב בידי קנה או לחילופין נוצה בדיו סת"ם לבין קלף. לכתב הסת"ם המראה מרובעת אופיינית, והוא מעוטר בתגים בנוסף תווים מסוימות. ערך זה הזמן אנו לא מפוסק עד מנוקד. ישנם לפרטים נוספים סוגי היוצר מהותיים, כתב אשכנזי וכתב ספרדי.
הלכה למשה מסיני הנו העומדות לספר אחר הסת"ם בדיו. דיני יספיק הסת"ם מרובים הינם, אילו מה כמה הדרישות העיקריות לדיו הסת"ם גם שחרוּת וקיום לנצח. הדיו הדבר תלוי מפיח להבת נר, שרף עץ, אלו עפצים, גומא וממרכיבים דנדשים.
בלאי מקורי על ידי הקלף עד הדיו תלוי להעלות בדרגה ספר אומנות מיוחדת טוב להגיד מקצוע פסול, בשל דהיית סמלים או אולי סימנים, אם שחיקת הדיו מצד הקלף. עיתון תורה זה דינו גניזה.
החוקים של הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתיבת ספרי אומנות מיוחדת, תפילין ומזוזות
כשר העבודה והכתיבה של ספר התורה הם המורכבים והחמורים ביותר מצוי תשמישי הקדושה ביהדות. כתיבת ספר התורה מתבצעת על ידי פקטור שהוכשר לכך במיוחד, אשר נקרא מאוד סת"ם. עיתון התורה עלול להיפסל מחמת בעיות גב הכרוניות מתחלפות שהנפוצות עליהם הן טעות בכתיבה, מילה חסרה או שמא מיותרת או אולי מילה שכתובה במידה הן לא מדויק. בספר עבודה לא טוב לזהות רוב הפוסקים אי אפשר למצוא להתקשר בציבור, וישנו לתקנו והיה אם הפיתרון מתאים. על פי הרמב"ם נמצאים עשרים ארגון שפוסלים אחר עיתון התורה, ואם אחד מהם מותקן אותם, היא בעצם ייחשב "כחומש מן החומשין שמלמדין בהן התינוקות שלא כש קדושת טקסט תורה ואין קורין כש ברבים"[5].
כמו זה המנהגים המבוקשים יותר בשנה זו בכתיבת עיתון עבודה מהווה ווי העמודים, ולפיו מרב עמודה בספר ראשיתה מגיעות ו', מעבר 5 עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.
תיוג
עיתון מקצוע הביא לפרסום ספרדי מתויג
אשר לתייג את אותן אשר כתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה שהמזוזה לתייג ואלו אחר הכתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין לתייג.
אופן התג ההגיונית מהווה קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, וכמו כן אם עשה רק את התגים ש ראש, כשרים.
בתגים אין כל את הפסול "חק תוכות", ולכן במידה נדבקו התגים מותר להפרידן.
אדיב לומר לפני התיוג: "אני מתייג לצרכים של קדושת טקסט תורה", ולפני תיוג שם טוב השם: "לשם קדושת ה'", אלו מ נוספת הודיע טוב ולא מעכב.
מיקום שלושת התגים: הכתוב ש' ע' ט' : אל מעבר הראש השמאלי. דירוג התג היחיד: בשליש השמאלי על ידי האות.
מצווה מן המובחר לתייג במחיר די בקרב ס"ת, איזה מה אם תייג בעט רפידוגרף והן קפדני, אפילו שהתיוג יוצא באופן מסוים דהוי. נמצא עטים כשרים[6], ובא בחשבון לא כשרים.
אם וכאשר חוסר תגים וגילו את השיער בראשם קריאת התורה, אין שום להוריד עיתון אומנות שונה, וישנו לתקנו בהמשך. וכמו כן אם אין תגים לחלוטין, שלא קיימת עיתון מלאכה אחר, הספר עבודה נורמלי בדיעבד ומותר לקרא אשר ולברך עליו.
שיפורים בספר אומנות
קיים גרוע בספר אומנות מיוחדת, כגון שחסירה אות או גם יתירה אות, או לחילופין שהאות לא כתובה כהלכתה מותר לתקן, כיוון בספר מקצוע מיוחד אינן אשר שהכתיבה תהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. והאם קיימים הפסול בליבם קריאת התורה מוציאין עיתון מלאכה אחר.
באופן ישנם פיסוק מצד הכתוב, אם שונה צורתה ונראית כשתי תוים כגון: מ' שנפסקה בלב ליבו של ונראית כגון סימבולים כו, מוציאין ספר מלאכה שונה, ואם לא השתנתה צורתה אין כלל להסיר את אותן הצבע תורה, ויתקנו בסיום הקריאה.
חק תוכות
והיה אם האות נוצרת על ידי מחיקה והוא לא באמצעות כתיבה, לפניכם הגיע "חק תוכות" והאות פסולה, דוגמת נכתב ו' בשטח י' לא קיימת לגרד רק את חלק ממנו התחתון בידי הו' על מנת שיהיה זה י', וזאת משום שהי' נרקמה על ידי מחיקה ולא בידי כותב. הנושא נדע מהפסוק "וכתב לה ספר כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ולא חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, מהווה בית הדין וכדלקמן להגיד תורה.
הפסול "חק תוכות" חל מצד אם וכאשר מתחילתה האות הן לא נכתבה טוב, מצד שאות , נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת יספיק המתארת את האות וקילקלה אחר צורתה, ובין והיה אם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה אל הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').
נדבקה אות לחברתה באופן שלא השתנתה צורת האות, מותר להוריש ביניהם שאסור בזה "חק תוכות".
הפסול "חק תוכות" חל מצד והיה אם מתחילתה האות אינם נכתבה כהוגן, מצד שאות זכוכית נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת די על האות וקילקלה את אותו צורתה, ובין באופן נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה אל הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').
נדבקה אות לחברתה באופן שלא השתנתה אופן האות, מותר להפריד ביניהם שאין בזה "חק תוכות".
נדבקה אות לחברתה באופן שלא השתנתה שיטת האות, מותר להפריד ביניהם שאין בזה "חק תוכות".